דרך הפחם

פחם המיועד לייצור חשמל, עושה את דרכו ארצה באוניות צובר ענקיות. אל האוניות הוא מגיע הישר ממכרות הפחם באמצעות רכבות או מסוע ייעודי המשנע אותו ושופך אותו לתוך מחסני האוניות.

במקומות אחרים בעולם, מתבצעת הובלת הפחם גם בדרך היבשה באמצעות רכבות, אבל בשל מיקומה הגיאוגרפי של ישראל, פתרונות של הובלה יבשתית הם בלתי ישימים. ישראל מייבאת פחם בדרך הים בלבד ממכרות שיש להם נגישות מהירה ונוחה לנמלי ים, בהם מותקן מסוע לשינוע הפחם אל בטן האונייה.

תמונה מתוך מסוע הפחם

תמונה מתוך מסוע הפחם

אוניית צובר – המספרים

אורכה של אוניית צובר נע בין 290 ל- 310 מ' ובבטנה ממוקמים בין 7 ל– 9 מחסני ענק שתכולת כל אחד מהם עומדת על כ- 20,000-18,000 טון פחם

האוניה הגדולה ביותר שפקדה את ישראל היא SG Enterprise כשעליה מטען פחם במשקל 211,485 טון.

זמן מסע

זמן המסע הימי תלוי, כמובן, במרחק מנמל המוצא. אוניית צובר משייטת במהירות של כ- 12-11 קשר (בסביבות 22-20 קמ"ש). מסע ימי מרוסיה לישראל אורך כ- 19 יום, מקולומביה כ- 23 יום, מדרום אפריקה דרך תעלת סואץ כ-25 יום, ושלא דרך התעלה כ- 30 יום. משך המסע מושפע מפרמטרים נוספים, כגון: מזג אוויר, מהירות האונייה, תקלות וכיו"ב.

שמים ברקס

את כניסת האונייה לנמל צריך לתכנן היטב מראש. תחשבו על זה, כאשר מדובר באוניית ענק ששוקלת 20,000 טון ובמחסניה עוד כ- 160,000 טון פחם, צריך לקחת בחשבון מרחק של כחצי ק"מ לעצירה. כל אוניית צובר מאויישת על ידי כ- 24-20 אנשי צוות שבין יתר תפקידיהם אחראים על תכנון מסלול בטוח לאונייה אל הים הפתוח ולתוך נמלי הפריקה.

אוניית צובר נקשרת אל מזח הפחם

אוניית צובר נקשרת אל מזח הפחם

סוף הדרך

אוניות פחם נפרקות בנמלים שבהם יש מסוע ייעודי להובלת פחם. פריקת האוניות מתבצעת על ידי מנופי ענק הנושאים כפות איסוף (Grab) שתכולת כל אחת מהן 22 טון. 3-2 מנופים עובדים ברצף כדי לפרוק את הפחם ממחסני הענק שבבטן האונייה. הפחם מועבר מהכפות לתוך משפך ענק שפתחו ניצב מעל מסוע הפחם והמסוע מוביל את הפחם הישר אל השטח הייעודי בחברת החשמל.

במהלך פריקת הפחם מופעלים על אוניית הצובר לחצים משמעותיים הנובעים מהשינוי במשקל הפחם ככל שהמחסנים מתרוקנים ממטענם.  תפקידם של אנשי צוות האונייה הוא גם לפקח  שהפריקה תתבצע בצורה מאוזנת בין המחסנים והאונייה תישאר מיוצבת ובטוחה מפני התבקעות וטביעה.

המסע האחרון

את מסעו האחרון עושה הפחם במסוע נוסף הישר אל דודי הקיטור, המייצרים את האנרגיה הדרושה להפקת חשמל.