פחם – כשהמיתוסים נפגשים עם העובדות

ראשית, כדאי לתקן טעות רווחת. פחם קיטור הוא לא אותם גבישים שחורים שאנו קונים ברשתות השיווק לקראת יום העצמאות או ל"ג בעומר. מקורו של הפחם המיועד לתהליך הייצור של חשמל ומיובא ארצה על ידי חברת הפחם הישראלית, – הוא במכרות גדולים ברחבי העולם. פחם זה אוצר בחובו אנרגיה רבה המתפרקת ומשחררת חום רב  המניע את תהליך הפקת החשמל.

יש עשן בלי אש

מיתוס נוסף שצריך וכדאי להפריך כאשר עוסקים בפחם קיטור, נוגע לחשיבה העממית שפחם נדלק מאש. זוהי טעות רווחת. מי שמתהלך במכרות הפחם, ואפילו לצד ערימות הפחם המגיעות לתחומה של חברת החשמל, יכול לצפות מדי פעם בעשן דקיק מיתמר ועולה מתוך הערימה. לא. במקרה כזה, אין חשש של ממש להתלקחות שריפה. אין צורך למהר ולהזהיר את אנשי הביטחון וגם לא להזעיק את מכבי האש. מדובר בהתחמצנות מקומית של פחם. טיפול נכון של דחיסת הערימה ע"י טרקטור יביא לדעיכת האש ולכיבוי השריפה בקלות יחסית.

המילה פחם מופיעה 3 פעמים בתנ"ך ורק פעמיים בהקשר של שריפה.

פחמן אוהב חמצן?

תהליך הבעירה של הפחם הוא תהליך כימי מיסודו ומבוסס על התחמצנות של החומר. נוכחות של חמצן היא זו שגורמת לפחם להתחמם ועלולה להציתו ולגרום לשריפה.  דחיסת ערימות הפחם ומניעת איוורור היא הדרך הפשוטה והיעילה ביותר למניעת התחמצנות הפחם והתלקחות של שריפות.

כאשר פורצת שריפה מקומית בערימת פחם, היא אינה מטופלת במים, אלו עלולים להגביר את תהליך החמצון בגלל הרכבם (H2O), הכולל בתוכו אטומי חמצן.

שחור כמו פחם

אז לידיעתכם: פחם הוא לא בהכרח שחור. בחלק ניכר מהמקרים מדובר בגבישים בצבע חום. חומר היסוד שממנו נוצר הפחם ושעל שמו הוא קרוי, פחמן, נושא לעיתים את הגוון הירקרק המוכר לנו כאבני יהלום.