תהליך כריית הפחם

העתקה זמנית של חיות הבר לאזור אחד
בירוא יערות והורדה של שכבת הקרקע העליונה
ביצוע קידוחים ופיצוצים מבוקרים
פינוי של שכבת התפל (חול, סלעים, אדמה)
אחסון התפל מחוץ למכרה לשם החזרתו בשלב השיקום
כריית הפחם ושינועו לאתר הכנת הפחם
שלב הכנת הפחם - ניקוי, שטיפה ועירום
משפכי טחינת הפחם
העברה לסילואים טרום טעינה לרכבות
פריקת הפחם מהרכבות בנמל הטעינה
הכנת הפחם לטעינה על אניות הצובר
טעינת הפחם לאניות באמצעות מסוע
חשמל בבתים

תהליך ייצור חשמל בתחנת כוח פחמית

פריקת הפחם מהאוניות
מזח הפחם
מסוע הפחם
הזנת גושי הפחם למטחנות לטחינה לאבקה דקיקה
הזרקת הפחם הטחון לדוד השריפה
שריפת הפחם בדוד השריפה ויצירת קיטור
אדי הקיטור מסובבים את הטורבינה
הטורבינה מניעה את הגנרטור
העברת חשמל אל הרשת הארצית
מערך שאיבת מי ים לקירור ועיבוי הקיטור
גזים מופחתי פליטות מזהמים, יחד עם אדי מים, נפלטים דרך הארובות המגיעות לגובה רב כדי להבטיח פיזור אופטימאלי

שריפת פחם – התהליך

תהליך שריפת הפחם המוכר לנו מסרטי הקולנוע הוא זה שבו נהגי קטר מפוייחים או פועלים שחורים (תרתי משמע) בבטן האונייה מערימים פחמים לתוך תנורים בוערים על מנת לייצר קיטור שיניע את מנועי הרכבת או האונייה. מאז המהפכה התעשייתית, עבר תהליך שריפת הפחם שינויים עצומים. לא עוד פועלים מיוזעים ומפוייחים ליד תנורי ענק. לא עוד הערמה ידנית של פחם לתוך תנורים.

מה שנכנס

טרום תהליך השריפה נטחנים גושי הפחם לאבק. הפחם מגיע אל המסוע בגודל מקסימאלי של עד 50 מ"מ ועובר טחינה לאבק דקיק עד לרמה של מתחת ל- 200 מיקרון. את הפחם הטחון מזריקים באמצעות אוויר חם היישר אל דוד הבעירה, שבתוכו ישנו ואקום אשר נועד למנוע דליפות מהדוד החוצה.

תהליך הבעירה

שריפת הפחם בדוד יוצרת טמפרטורות גבוהות מאוד, בין 1300 ל- 1700 מעלות צלזיוס. קירות דוד השריפה עשויים צנרת פלדה ובתוכם זורמים מים הנהפכים מהחום לקיטור. הקיטור מסובב את כנפי הטורבינה,  והיא מפעילה את הגנרטור המייצר חשמל. מהטורבינה עושה הקיטור את דרכו למתקן עיבוי, שהופך את הקיטור חזרה למים החוזרים לדוד וחוזר חלילה.

שריפת פחם - מבט לתנור

שריפת פחם – מבט לתנור

ותאמר הטורבינה: "יהי אור"

קצת נתונים: גנרטור אחד, של 550 מגה וואט/שעה מייצר ביממה כ-12.5 אלף מגה ואט חשמל. לשם הבנת קנה המידה: אם תדליקו בביתכם את כל מכשירי החשמל והאורות הם יצרכו בסביבות 5 קילו ואט לשעה. גנרטור אחד מייצר כ- 12.5 מיליון קילו ואט/שעה ליום.

כמות הפחם המובלת באונייה זהה לכמות שניתן להוביל בלמעלה מ-500 משאיות פחם (משאית של 350 טון).

יש מניין

בשתי תחנות הכוח הפחמיות בישראל פועלות 10 יחידות ייצור מהן 6 יחידות גדולות המייצרות 550 מגה וואט/שעה כל אחת ועוד 4 יחידות קטנות יותר המייצרות 350 מגה וואט/שעה כל אחת.

מה שיוצא

בתהליך שריפת הפחם נוצר אפר פחם מרחף ואפר תחתית וכן נפלטים גזים מסוגים שונים אשר ביציאתם מדוד השריפה לארובה עוברים דרך מְשַקְעִים אלקטרוסטטיים, הלוכדים את מרבית האפר המרחף (אפר התחתית שוקע לתוך בריכת מים בתחתית הדוד ומשם מפונה החוצה).

פחות מאחוז מחלקיקי האפר המרחף מועברים עם גזי הפליטה דרך סולקני גופרית המכילים בתוכם תמיסת אבן גיר. באופן זה מסולקות תחמוצות הגופרית שבתוכם (SOx) וכתוצר לוואי נוצר גבס. בשלב זה, הגזים מופחתי פליטות מזהמים יחד עם הקיטור הנוצר כתוצאה מהתהליך הכימי בתוך סולקני הגופרית, עושים את דרכם החוצה דרך הארובה המגיעה לגובה רב כדי להבטיח פיזור אופטימלי.

חברת הפחם הישראלית – ממשל תאגידי

ממשל תאגידי (Corporate Governance) הוא מכלול התהליכים, המנהגים, המדיניות, החוקים, המוסדות ומבני הבקרה שלפיהם מתנהל ומבוקר ארגון. משטר ארגוני מגדיר גם את היחסים בין מחזיקי העניין השונים ואת יעדי המשילות של הארגון. מחזיקי עניין עיקריים הם בעלי המניות, ההנהלה והדירקטוריון. מחזיקי עניין נוספים הם העובדים, הספקים, הלקוחות, בנקים ומלווים אחרים, רגולטורים והקהילה בה פועל הארגון. ממשל תאגידי תקין מהווה את התשתית להתנהלות אתית וערכית של העסק ביתר תחומי האחריות החברתית.

אחריות תאגידית בחברת הפחם

חברת הפחם  מייחסת חשיבות עליונה להתנהלות תקינה ומתקדמת של דירקטוריון החברה ולעמידה בכל היבטי הרגולציה – חוקים, הוראות וכללים אחרים. כחלק מאחריותו ומחויבותו של הדירקטוריון לממשל תאגידי תקין, עליו להיות כשיר להובלת הארגון, כולל בנושאים הקשורים לקיום וקידום אחריות תאגידית, הקפדה על קיום בקרה תמידית על הארגון, הימנעות מניגוד עניינים ועמידה בסטנדרטים המקצועיים הגבוהים ביותר.

הקשר עם חברת החשמל

בהיותה חברת בת של חברת החשמל, מהווה חברת החשמל בעל עניין מרכזי בסביבה האסטרטגית והתפעולית של חברת הפחם. תמהיל הדלקים של חברת החשמל, גוזר למעשה את יעדי מלאי הפחם אותם צריכה החברה לספק. כמו כן, סל הפחם המפרט את הרכב סוגי הפחם שעל החברה לרכוש, (על פי מקור, איכות נדרשת וקריטריונים נוספים) נקבע בעצה אחת עם חברת החשמל.

יחסי חברת החשמל וחברת הפחם באים לידי ביטוי גם בתחום הממשל התאגידי, שכן חלק מהדירקטורים שלה הינם עובדי חברת החשמל.

מצבור פחם בתחנת הכוח

מצבור פחם בתחנת הכוח

רגולציה

מתוקף היותה חברה בת ממשלתית העוסקת בתחום שהוא בעל חשיבות לאומית והשפעה על המשק הישראלי, חלים על חברת הפחם שורה של מספר חוקים ותקנות (הן ברמה הלאומית והן ברמה המוניציפאלית) ובפעילותיה ממשקים רבים עם גופים רגולטורים וגורמים אחרים.

בין הגופים הרגולטורים המרכזיים המשפיעים על פעילות החברה, ניתן למנות את הבאים:

  • ועדות שרים ממשלתיות אד הוק – לועדות אלה השפעה על מבנה החברה ותחומי אחריותה במשק החשמל. לדוגמה, בשנת 2001 החליטה ועדת שרים להפריט את החברה בדרך של מכירת כל מניות המדינה בחברה לחברת החשמל.
  • המשרד להגנת הסביבה – מפקח על החברה בתחום איכות הסביבה ודורש עמידה בתקנים בשימוש הפחם, למשל תקן לשימוש באפר הפחם.
  • הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל (רשות החשמל) – תעריף החשמל הנקבע ע"י רשות החשמל משפיע על תמהיל הדלקים שרוכשת חברת החשמל ודרך כך גם על פעילות חברת הפחם.
  • רשות החברות הממשלתיות – חברת הפחם כפופה לחוק החברות הממשלתיות הנאכף על ידי רשות החברות הממשלתיות, כמו כן, הרשות מפרסמת מעת לעת תקנות והנחיות המחייבים את החברה לעמוד ברגולציה משתנה או חדשה.
  • מינהל הדלק – ייבוא הפחם לישראל  דורש את הנפקתו של רישיון ייבוא  באמצעות מינהל הדלק במשרד התשתיות הלאומיות.
צנרות המשמשות בתהליך ייצור החשמל

צנרות המשמשות בתהליך ייצור החשמל

 

בין החוקים והתקנות המאפיינים את הסביבה החוקית בה מתנהלת החברה ניתן למנות:

  • תקנון החברה והחלטת הממשלה מכוחה הוקמה.
  • חוק החברות הממשלתיות, הנחיות רשות החברות הממשלתיות (למינוי הדירקטוריון, למינוי מבקר פנים, לניהול סיכונים וכיוצ"ב.
  • חוקים ותקנות הנוגעים למבנה הבעלות של החברה ולמבנה משק החשמל בישראל.
  • חוק חובת המכרזים.
  • יישום SOX סעיפים 302 ו- 404.
  • תקנות החברות הממשלתיות והנחיות רשות החברות הממשלתיות (למינוי הדירקטוריון, למינוי מבקר פנים, לניהול סיכונים וכיוצ"ב).
  • חוקים בתחום איכות הסביבה הגורמים להגבלת שימוש בסוגי פחם מסוימים ודרישת רמת גופרית ממוצעת מקסימלית נמוכה ביותר, קביעת תקן לשימוש באפר ושמירה על ניקיון המים מזיהומים שונים.

 

דרך הפחם

פחם המיועד לייצור חשמל, עושה את דרכו ארצה באוניות צובר ענקיות. אל האוניות הוא מגיע הישר ממכרות הפחם באמצעות רכבות או מסוע ייעודי המשנע אותו ושופך אותו לתוך מחסני האוניות.

במקומות אחרים בעולם, מתבצעת הובלת הפחם גם בדרך היבשה באמצעות רכבות, אבל בשל מיקומה הגיאוגרפי של ישראל, פתרונות של הובלה יבשתית הם בלתי ישימים. ישראל מייבאת פחם בדרך הים בלבד ממכרות שיש להם נגישות מהירה ונוחה לנמלי ים, בהם מותקן מסוע לשינוע הפחם אל בטן האונייה.

תמונה מתוך מסוע הפחם

תמונה מתוך מסוע הפחם

אוניית צובר – המספרים

אורכה של אוניית צובר נע בין 290 ל- 310 מ' ובבטנה ממוקמים בין 7 ל– 9 מחסני ענק שתכולת כל אחד מהם עומדת על כ- 20,000-18,000 טון פחם

האוניה הגדולה ביותר שפקדה את ישראל היא SG Enterprise כשעליה מטען פחם במשקל 211,485 טון.

זמן מסע

זמן המסע הימי תלוי, כמובן, במרחק מנמל המוצא. אוניית צובר משייטת במהירות של כ- 12-11 קשר (בסביבות 22-20 קמ"ש). מסע ימי מרוסיה לישראל אורך כ- 19 יום, מקולומביה כ- 23 יום, מדרום אפריקה דרך תעלת סואץ כ-25 יום, ושלא דרך התעלה כ- 30 יום. משך המסע מושפע מפרמטרים נוספים, כגון: מזג אוויר, מהירות האונייה, תקלות וכיו"ב.

שמים ברקס

את כניסת האונייה לנמל צריך לתכנן היטב מראש. תחשבו על זה, כאשר מדובר באוניית ענק ששוקלת 20,000 טון ובמחסניה עוד כ- 160,000 טון פחם, צריך לקחת בחשבון מרחק של כחצי ק"מ לעצירה. כל אוניית צובר מאויישת על ידי כ- 24-20 אנשי צוות שבין יתר תפקידיהם אחראים על תכנון מסלול בטוח לאונייה אל הים הפתוח ולתוך נמלי הפריקה.

אוניית צובר נקשרת אל מזח הפחם

אוניית צובר נקשרת אל מזח הפחם

סוף הדרך

אוניות פחם נפרקות בנמלים שבהם יש מסוע ייעודי להובלת פחם. פריקת האוניות מתבצעת על ידי מנופי ענק הנושאים כפות איסוף (Grab) שתכולת כל אחת מהן 22 טון. 3-2 מנופים עובדים ברצף כדי לפרוק את הפחם ממחסני הענק שבבטן האונייה. הפחם מועבר מהכפות לתוך משפך ענק שפתחו ניצב מעל מסוע הפחם והמסוע מוביל את הפחם הישר אל השטח הייעודי בחברת החשמל.

במהלך פריקת הפחם מופעלים על אוניית הצובר לחצים משמעותיים הנובעים מהשינוי במשקל הפחם ככל שהמחסנים מתרוקנים ממטענם.  תפקידם של אנשי צוות האונייה הוא גם לפקח  שהפריקה תתבצע בצורה מאוזנת בין המחסנים והאונייה תישאר מיוצבת ובטוחה מפני התבקעות וטביעה.

המסע האחרון

את מסעו האחרון עושה הפחם במסוע נוסף הישר אל דודי הקיטור, המייצרים את האנרגיה הדרושה להפקת חשמל.

על עולמן של אוניות צובר

אוניות צובר הן אוניות סוחר ענקיות המיועדות להובלה ימית של סחורות בתפזורת. על סיפונן של אוניות צובר אין מעמיסים מכולות, אלא סחורה בתפזורת המאופסנת במחסני ענק בעלי קיבולת של אלפי טונות שכל אחד מהם נקרא סַפְנָה. אוניות הצובר הגדולות ביותר משמשות להובלת פחם, עפרות מתכת ולעיתים גם גרעינים.

הובלת פחם לישראל מתבצעת בשני סוגי אוניות: Capesize ו-Panamax, כאשר אניה מסוג Capesize יכולה לשאת משקל העולה על 200,000 טון. (יחד עם המשקל העצמי של האונייה) ואונייה מסוג Panamax יכולה לשאת משקל העולה על 80,000 טון.

עומק אוניית פחם (מתחת למים) הוא כמו בניין בן 6 קומות, גובה כל ספנה (מחסן פחם) הוא כ- 18 מטר אורך ותכולת כל ספנה 20,000-18,000 טון.

"כן, היה זה חבר עז מאין כמוהו" (נתן אלתרמן)

מאז ספני שלמה המלך, עברו הרבה מים באוקיינוסים ויורדי הים השתנו באופיים ובמראם. למי שמצפה לראות חבורת גברתנים שרירית ועטויית קעקועים הרוחשת על פני הסיפון – מחכה הפתעה. את אוניות הסוחר מאיישים בעיקר פיליפינים וסינים צנומים, עטויים בסרבלי עבודה וקסדות בטיחות.

תפקידם לתחזק את האונייה במהלך המסע הימי והעגינה בנמלים השונים, לשמור  על יציבות האונייה במהלך הפריקה והטעינה, לנווט את האונייה למחוז חפצה בהתאם לחוזה ההובלה הימית ולתאם את הגעתה מול נמלי היעד ותחנות הדלק הימיות.

אמצעי הגנה מפני פיראטים על סיפון אניית פחם

אמצעי הגנה מפני פיראטים על סיפון אניית פחם

איפה הרומנטיקה?

בחלק מהנמלים בעולם מתבצעת הפריקה בלב ים באמצעות רפסודות ייעודיות וצוות האונייה אינו רשאי לרדת אל החוף אפילו לשעות אחדות. כשהפריקה מסתיימת ממשיכה האונייה במסעה  אל היעד הבא. דרך ההתנהלות המודרנית של אוניות בלב ים, הורידה את המסך על סיפורי הרומנטיקה הימית, המתארים מלחים יפי תואר שלהם ממתינה אהובה בכל נמל.

מכל סיפורי הרומנטיקה שרד דווקא סיפורם של הפיראטים. אוניות שודדי הים משגשגות בעיקר באזורים נידחים או במקומות בהם שוררת אנרכיה שלטונית, המקשה על אכיפת החוק. הפיראטים המודרניים משתלטים על אוניות ענק כשהם נושאים נשק ומאיימים על צוות האונייה. לאחר מכן, הם סוחטים את בעלי האוניות ודורשים דמי כופר תמורת האונייה והמשא היקר שעליה.

חברת הפחם נאלצת לשנות מסלולי אוניות מחשש ממתקפות פיראטים.

עוקף פיראט – הדרך הארוכה-הקצרה

על מנת שלא לסכן אנשי צוות ומטעני פחם יקרים העושים דרכם לישראל, בוחרת חברת הפחם פעמים רבות להאריך את מסען של האוניות ולהימנע ממעבר דרך באב אל מנדב (מיצר עדן) ומעבר דרך תעלת סואץ. אזור זה נחשב לאחד האזורים המועדים לתקיפות פיראטים מסומליה. הארכת המסע אמנם מייקרת אותו, אבל לצד שיקול זה נלקחים בחשבון העלות הגבוהה ממילא של מעבר דרך תעלת סואץ והסיכון למטען ולאנשי הצוות.

 

שוק הפחם העולמי – מחירים ושחקנים

עד שנת 2003 נעו מחירי הפחם בעולם בין 20$ ל- 30 $ לטון. בשנת 2008 האמיר מחיר טון פחם למחיר שיא של 200$ לטון ומאז הוא ידע עליות ומורדות. בשנים האחרונות אנו עדים לירידה במחירי הפחם העולמיים עקב התמתנות הגידול בביקוש לפחם, והחל משנת 2014 נראתה ירידה בביקוש לפחם גם באירופה ובסין.  נכון לסוף שנת 2015 מחירי הפחם עמדו על כ- 50 $ לטון.

השיבה להודו

כיום עוקב שוק הפחם העולמי אחר גרף הצמיחה של הודו. הציפייה היא שבעקבות תהליך צמיחה מואץ, תהפוך הודו למעצמת תעשייה, שתצרוך הרבה יותר חשמל וכתוצאה מכך גם פחם. יחד עם זאת, ההשפעה על מחירי שוק הפחם הבינלאומי איננה ברורה. הודו אמנם הגדילה מאוד את יבוא הפחם בשנים האחרונות והפכה ליבואנית הגדולה בעולם, אולם נראה כי הגיעה לשיא היבוא. קצב גידול היבוא אינו צפוי לעלות באופן ניכר, שכן הודו נחושה להגדיל באופן משמעותי את יכולת יצור הפחם המקומי על חשבון היבוא.

 טריידרים ולא רק צרכנים

שוק הפחם העולמי הוא לא רק שוק של צרכנים, אלא גם שוק של טריידרים. חברות ענק שעוסקות ברכש פחם לצרכי מסחר, יכולות להזרים לשוק ביקושים גדולים ולהשפיע על המחיר.

מרבית הטריידרים העולמיים הם תאגידים שהוקמו על ידי חברות חשמל פרטיות הרוכשות פחם לצורך ייצור עצמי אבל גם לצרכי מסחר. זו הסיבה לכך שמחיר השוק מושפע מספקולציות ולא רק מביקושים ישירים.

לאחרונה ניכרת העדפה של ספקי הפחם הגדולים למכור פחם ישירות לצרכני הקצה. זו הסיבה שטריידרים רבים נאלצו להקטין את היקף הפחם הנסחר, וחלקם אף יצאו מתחום הסחר בפחם.

פחם ואיכות הסביבה – הכל יחסי

ונפתח בסיפור. כשצ'רצ'יל נשאל בערוב ימיו, איך הוא מרגיש ביחס לזקנה, הכאבים והחולי, הוא השיב – בהתחשב באלטרנטיבה, מצוין.

כשאנו שוקלים על כף המאזניים את השימוש בפחם לצורך הפקת חשמל אל מול הנזקים שהוא מסב לאיכות הסביבה – גם לנו כדאי לחשוב במונחים של אלטרנטיבות.

אלטרנטיבות לשימוש  בפחם לצורך הפקת חשמל

נפט (מזוט) לנפט שלושה יתרונות מרכזיים: הוא אוצר בתוכו הרבה מאוד אנרגיה, הובלתו זולה יחסית והוא מתאים לשימוש גם בכלי תחבורה. חסרונותיו המרכזיים הם שהוא מזהם יותר מכל מקורות האנרגיה האחרים, מחירו יקר והוא נתון לשליטת מדינות ספורות ברחבי העולם, שמרביתן עויינות לישראל. בנוסף, על פי תחזיות מדעיות שונות, עתודות הנפט העולמיות המוכחות יספיקו רק עד אמצע שנות ה- 50 של המאה העשרים ואחת.

גז טבעי גז טבעי הוא מקור אנרגיה "נקי" שכמעט ואינו פולט רעלים לסביבה ומצוי בשפע במקומות רבים בעולם. מחירו זול יחסית לחומרים מתכלים אחרים המשמשים להפקת אנרגיה, אך הובלתו למרחקים ארוכים מתבצעת במצב צבירה נוזלי בלבד ומייקרת את השימוש בו. בשנים האחרונות בוצעו מספר קידוחי נפט וגז במדף היבשתי של ישראל (קרקעית הים התיכון המשתפלת מהיבשה אל מתחת לים בשיפוע מתון) וחלקם אף הוכתרו בהצלחה.


לאחר כריית הפחם מהאדמה, מתחייבות בעלות הזיכיון להחזיר את מצב הקרקע לקדמותו.

אנרגיות חלופיותכדי לצמצם את התלות במקורות אנרגיה מזהמים ו/או מתכלים, פותחו בעולם טכנולוגיות ושיטות נוספות להפקת חשמל, תוך ניצול של איתני הטבע ופיתוחים מדעיים כגון:

  •  הפקת חשמל הידרואלקטרי – שיטה הפועלת בהצלחה בעיקר בנורבגיה, שבה מים הזורמים בעוצמה רבה ממפלי ענק מניעים טורבינות לייצור חשמל.
  • הפקת חשמל באנרגיה גרעינית – בשיטה זו מופק החשמל מהאנרגיה הנוצרת בכור גרעיני כתוצאה מביקוע גרעין האטום. שיטה זו שנוייה במחלוקת בשל החשש לחיי אדם ולסביבה במקרה של תקלה בכור, בשל הסיכון המתמיד לחיי העובדים בו ובשל הפסולת הרדיואקטיבית, תוצר לוואי של תהליך הייצור.
  • הפקת חשמל באמצעות טורבינות רוח – שיטה זו פועלת במקומות רבים בעולם ובעיקר ברחבי אירופה. אנרגיה המבוססת על תנועת ועוצמת הרוח אינה מבטיחה רציפות בייצור החשמל, כרוכה בהקמת חוות יקרות של טחנות רוח המכערות ופוגעות בסביבה ויוצרות זיהומי רעש.
  • הפקת חשמל באמצעות אנרגיה סולרית – לכאורה, אנרגיית השמש היא אנרגיה זמינה שניתן להמיר אותה לאנרגיה תרמית להפעלת מנועי חום לייצור חשמל או ישירות לחשמל באמצעות תאים פוטו–וולטאים. הבעיה המרכזית בתהליכי ייצור חשמל המבוססים על אנרגיית השמש היא התלות בשינויי מזג האוויר ובצורך ביצירת מערכות גיבוי לשעות הלילה ולימי סגריר.

פצצת אנרגיה ירוקה

עד כה ולמרות מאמצים מחקריים בכל רחבי העולם, עוד לא התגלתה אותה "פצצת אנרגיה ירוקה" שתצליח להפיק חשמל באופן רציף מבלי להתכלות, מבלי לזהם, בעלות סבירה ובאופן המאפשר שימוש בכל מקום בעולם.

המצב בישראל

מרבצי הגז הטבעי שהתגלו בשנים האחרונות מול חופי ישראל מהווים משאב משמעותי בייצור החשמל בישראל. עם זאת, לצד השימוש בהם ונוכח הגידול בתצרוכת החשמל בארץ כתוצאה משינויים דמוגרפיים, התפתחות טכנולוגית והעלייה באיכות החיים, ימשיך ייצור החשמל להתבסס גם על תחנות הכוח הפחמיות.

הובלה ימית – שוק שעושה גלים

אחד מתחומי העיסוק המרכזיים של חברת הפחם הישראלית וחלק ניכר מפעילותה הכלכלית מוקדש לתחום הספנות והובלת מטעני הפחם.

אורכה של אונית פחם הוא כשלושה מגרשי כדורגל.

סוגי חוזים בתחום ההובלה הימית

ההתקשרויות עם ספקי ספנות מתבצעות באמצעות חוזים מסוגים שונים:

  • חכירת זמן (Time Charter) – חוזה על פיו חוכרת החברה אונייה לתקופה קבועה מראש, ובמהלכה היא רשאית להשתמש באונייה ובצוותה, בהתאם לצרכיה, לרבות האפשרות של החכרתה לצד ג'. בחוזים מסוג זה התשלום הינו מחיר קבוע ליום והחברה נהנית משליטה מסחרית מלאה.
  • Spot – חוזה על פיו החברה חוכרת אונייה להפלגה בודדת בטווח זמן המוגבל לשלושה חודשים.
  • COA – חוזה על פיו בעל האונייה מתחייב לכמות הפלגות נתונה בתקופת החוזה, תוך קביעת נמלי מוצא ונמלי יעד מוסכמים במחירים שסוכמו.

indexxx

כאשר נוצרת הזדמנות עסקית, מחכירה החברה בהחכרת משנה אוניות הנמצאות בשליטתה לביצוע עסקה בודדת או לתקופה שנקבעה. החכרות המשנה מהוות ערוץ נוסף להגדלת רווחיה ומסייעות ביצירת גמישות תפעולית של לוח ההפלגות (על מנת להתאים בין תאריכי הגעת האוניות לצרכי ויכולת החברה ונמלי הפריקה).

שוק הפחם – פעילות בשווקים תנודתיים

שוקי הפחם והספנות בהם פועלת חברת הפחם הישראלית הם שווקים בינלאומיים גלובליים בעלי מאפיינים ייחודיים. בשנים האחרונות ידעו שווקים אלו תנודות חדות במחירים, שהביאו להערכות מחדש של השוק ולהתפתחות חוזי מסחר המותאמים לשווקים תנודתיים.

מדדי פחם עיקריים

רכש הפחם

החברה בודקת את אמינות ספקי הפחם מתוך שאיפה לעבוד עם ספקים ידועים ובעלי מוניטין, ובמקביל פועלת למציאת מקורות אספקה חדשים.

פחם – הוציאו עליו חוזה

בהתאם לצרכים, למצב השוק ולאור המחוייבות לאספקת פחם סדירה, החברה חותמת על חוזי רכש בשוק הפחם העולמי. ההתקשרות עם  ספקי הפחם מתבצעת באמצעות חוזים סטנדרטיים (הצמודים, בדרך כלל, למדדי מחירי פחם בינלאומיים), כאשר ישנן מגבלות על איכות וכמות המטענים. קיימות מספר אפשרויות לסוג ההתקשרות עם ספקי הפחם:

  • חוזה ארוך טווח חוזה שתוקפו לשנתיים ומעלה אשר במסגרתו חותמת החברה על קבלת מספר מטענים/כמות פחם בטונות מדי שנה מאותו ספק.
  • חוזה שנתי חוזה שתוקפו לשנה אשר במסגרתו חותמת החברה על קבלת מטען אחד או יותר במהלך השנה.
  • חוזה Spot עסקה בודדת לרכישת מטען יחיד מספק פחם.
  • חוזה מסגרתחוזה בו נקבעת המסגרת של תנאי החוזה, כך שבכל רגע נתון ניתן לבצע עסקה מכל סוג בהתאם לתנאים שנקבעו בחוזה המסגרת.

תנאי המשלוח

תנאי המשלוח נקבעים בהתאם לתנאי משלוח מקובלים בעולם (Incoterms)  כגון:

CIF – חוזה על פיו ספק הפחם אחראי לטעינת הפחם על האונייה ולהובלתו ארצה.

FOB – חוזה על פיו חברת הפחם אחראית להובלת הפחם ארצה עד לתחנות הכוח.

שוק הפחם מתאפיין בהסכמי מחיר לתקופות קצרות בלבד. החברה מווסתת את תמהיל החוזים, בהתאם למדיניות זו ובהתאם לתחזיות ומגמות השוק.


 

מקורות הפחם בעולם

שוק הפחם העולמי נשלט על ידי מספר מצומצם של שחקנים ראשיים ושחקני משנה. בסה"כ 5 מדינות מובילות את ייצוא הפחם העולמי ומספר מצומצם של חברות ענק בעלות זיכיונות כרייה פועלות במדינות שונות.

בנוסף לחברות אלו, יש מספר חברות בינלאומיות  העוסקות בסחר בפחם בלבד. חברות אלו רוכשות פחם בכמויות ענק והופכות לשחקן משמעותי בשוק.

מכרה פחם

מכרה פחם

חמש יצואניות הפחם הגדולות

המדינות העשירות במחצבי פחם בהיקפים גדולים מאוד הן: אוסטרליה, אינדונזיה, קולומביה, רוסיה ודרום אפריקה.

עד לפני כעשור נמנתה סין על רשימת היצואניות הגדולות, אך במהלך השנים הללו היא הפכה לצרכנית כבדה של פחם בשל מהפכת התיעוש העוברת עליה ועברה ממעמד של יצואנית לאחת היבואניות הגדולות בעולם. רכש פחם על ידי סין הוא גורם לא צפוי שעלול בכל רגע נתון לערער את שוק הפחם העולמי ולגרור עליית מחירים או ירידת מחירים תלולה.

נתיבי סחר 2015 עברית

שחקנים מוכרים בזירת הפחם

אינדונזיה עד תחילת שנות ה- 90 אינדונזיה לא היתה שחקן בשוק הפחם, ומאז היא הפכה ליצואנית מובילה של כ- 330 מיליון טון בשנה. קבוצת Bumi היא הגורם הדומיננטי בשוק האינדונזי (המייצאת כ – 60 מ"ט בשנה) ולצידה פועלות עוד 5 חברות המשווקות, כל אחת, כ- 30-10 מיליון טון בשנה.

בעשור האחרון, הגדילה אינדונזיה מדי שנה, את הייצוא השנתי שלה בעשרות מיליוני טון, אם כי חלקו הארי של הפחם הזה מאופיין באיכות נמוכה יחסית ונמכר בעיקר לשוקי הודו וסין.

רוסיה 2 שחקנים מרכזיים KruTrade ו-  Suek. רוסיה מנצלת את מיקומה הגיאוגרפי ואת יכולת ההובלה היבשתית לאירופה ולמזרח הרחוק ומייצאת פחם לשוק האטלנטי ולשוק הפסיפי.

דרום אפריקה 5 חברות גדולות פועלות בדרום אפריקה הנחשבת לאחת מיצואניות הפחם הגדולות בעולם ואף החזיקה בתואר היצואנית המובילה עד לשנת 2003. חברות ענק בתחום כריית הפחם בדרום אפריקה, הינן: South 32, Anglo American, Glencore.

אוסטרליהעד שנת 2005 היתה יצואנית הפחם הגדולה בעולם (עד לכניסת אינדונזיה לשוק), מייצאת כיום כ- 200 מ"ט פחם קיטור בשנה. גם במדינה זאת החברות העיקריות בתחום כריית הפחם הינן:  Glencore, BHP Billiton, Anglo American.

קולומביהעושרה של המדינה בפחם הפך אותה ליצואנית ענק המושכת חברות ענק בורסאיות להשקעות. כך, למשל, סך הייצוא מקולומביה עומד על למעלה מ- 80 מיליון טון בשנה. חברות ענק בתחום כריית הפחם בקולומביה הינן: חברת Cerrejon (בבעלות  Anglo American, BHP Billiton, Glencore), חברת Prodeco (בבעלות Glencore) וחברת Drummond.

כל אנייה המפליגה מקולומביה לארץ, נבדקת על ידי צוללנים טרם יציאתה מנמל קולומביה כדי למנוע הברחות  סמים

נתיבי הסחר

בשל גודלן הרב, אוניות צובר אינן יכולות לנוע בנהרות ומעברי ים צרים. זו הסיבה לכך, שמדינות עתירות מרבצי פחם עם מוצא ישיר אל הים, מקיימות קשרי מסחר ענפים עם מדינות מעבר לים. מדינות עתירות פחם שהמוצא הימי שלהן מוגבל, סוחרות בדרך כלל עם מדינות בתוך היבשת ומשנעות אליהן את הפחם באמצעות רכבות או אוניות קטנות יחסית. רוסיה למשל, משמשת מקור פחם מצוין למדינות באירופה. ישראל מייבאת פחם מרוסיה רק באמצעות אוניות קטנות יחסית. עיקר הייבוא של ישראל מתבצע ממדינות מרוחקות יותר כמו קולומביה ואוסטרליה, שבהן נמלי ים עם גישה ושטחי עגינה לאוניות צובר ענקיות ובהם מותקן מסוע פחם  המשנע את הפחם לתוך בטן האונייה.

אוניית צובר במקביל למזח פחם

אוניית צובר במקביל למזח פחם

הדרך הארוכה והדרך הקצרה

 לכאורה, הכי טבעי היה להוביל את הפחם מאוסטרליה ואינדונזיה במסלול הקצר דרך תעלת סואץ. בפועל זהו נתיב ימי שהולך והופך פחות שמיש בשל מחיר המעבר היקר שדורשת מצרים מאוניות העוברות דרך התעלה.

 הבעיה נוספת היא בעיית הפיראטים. בעלי אוניות רבים חוששים שפיראטים סומאליים ישתלטו על האוניות וידרשו כופר רב בעדן. על מנת להמנע מכך ולאפשר מעבר חופשי של האוניות ועמידה בהתחייבויות כלפי חוכרים ומזמיני הובלה ימית, אוסרים חלק מבעלי האוניות על המעבר דרך התעלה.

אונייה ממוגנת כנגד מתקפת פיראטים

אונייה ממוגנת כנגד מתקפת פיראטים

את המעבר בתעלת סואץ מחליף נתיב ימי ארוך יותר, דרך כף התקווה הטובה שמאריך את הדרך בכ- 20 יום כשהמסע הוא מאוסטרליה, אבל מבטיח שהפחם יגיע בשלום ארצה וימלא את תפקידו.

שוק הפחם – הסינים משנים את כללי המשחק

עד שנת 2003, נמנתה סין על יצואניות הפחם הגדולות. החל משנה זו, ובעקבות תהליכי שינוי שהפכו את סין למדינה בצמיחת ענק, מעצמה תעשייתית שעוברת תהליכי אורבניזציה ולכן צורכת הרבה יותר חשמל, החלה סין לצרוך פחם יותר מכושר הייצור העצמי שלה. התוצאה של תהליך זה היתה הפיכתה של סין מיצואנית פחם ליבואנית ענק ולעליה חדה ומתמדת במחירי הפחם העולמיים.

החל משנת 2014 חלה ירידה בקצב הצמיחה הכלכלית בסין. הירידה גרמה לקיטון הביקוש לפחם והקטנת היבוא, ותרמה לירידה במחירי הפחם העולמיים.

יחד עם זאת, מדינות נוספות באסיה וביניהן הודו, דרום קוריאה, טאיוואן, מלזיה ואחרות עוברות תהליך צמיחה המביא לגידול בביקוש לאנרגיה.

מסין ועד הודו

כיום עוקב שוק הפחם העולמי אחר גרף הצמיחה של הודו. הציפייה היא שבעקבות תהליכי צמיחה דומים, גם הודו תהפוך למעצמת תעשייה, שתצרוך הרבה יותר חשמל וכתוצאה מכך גם פחם. יחד עם זאת, ההשפעה על מחירי שוק הפחם הבינלאומי איננה ברורה, הודו אמנם הגדילה מאוד את יבוא הפחם בשנים האחרונות והפכה ליבואנית הגדולה בעולם, אך נראה שהגיעה לשיא היבוא. קצב גידול היבוא אינו צפוי לעלות באופן ניכר, שכן הודו נחושה להגדיל באופן משמעותי את יכולת יצור  הפחם המקומי על חשבון היבוא.

הפחם יכול להתחמם מעצמו ולהידלק.

תהליך הפריקה – כך הולכים הפורקים

פריקת פחם יכולה להתבצע רק בנמלים בהם מותקן מסוע פחם או בסמוך להם. האונייה נקשרת ומעוגנת היטב בסמוך לרציף הפריקה, ותפקידם של אנשי הצוות שעליה לייצב אותה במהלך הפריקה. במקומות מסויימים בעולם מתבצעת הפריקה בלב ים מהאונייה אל רפסודת ענק שממנה מועבר הפחם אל המסוע.

בארץ מתבצעת פריקת הפחם בנמלים ייעודים בתוך מתחמי תחנות הכוח בחדרה ובאשקלון. הפחם נפרק מהאונייה ישירות למסוע הפחם ומועבר באמצעותו  לשטח המיועד לכך בתוך תחנת הכוח.

תהליך הפריקה – מלוא חופנייםטרם הפריקה נקשרת האונייה אל מסוף הפריקה ומיוצבת היטב. הפריקה מתבצעת באמצעות עגורנים הממוקמים על המסוף במקביל למחסני הפחם (סַפְנות) של האונייה ונעים על גלגלי העברה. קצה הזרוע של העגורן ממוקם מעל המחסן וממנו משתלשלות שתי כפות איסוף הידראוליות ענקיות (GRAB) החופנות את הפחם ומרימות אותו לגובה. כפות אלו נוסעות לאורך זרוע העגורן כמו קרונית ונפתחות מעל למשפך שמזרים את הפחם אל מסוע הפחם.

כי לו יעה - יעה חופניים במהלך איסוף פחם

כי לו יעה – יעה חופניים במהלך איסוף פחם

לאן נושבת הרוח?כפות האיסוף היורדות אל מחסני האונייה עושות זאת בקשת שאותה יש לחשב בדייקנות נוכח כיווני הרוח ועוצמתה. המנופאי היושב במרומי העגורן קולט ומחשב את נתוני הרוחות באמצעות מכשור מתאים, ומכוון את כפות האיסוף כך שלא  יכנסו לתוך הספנה ולא לכיוון הסיפונים.

פריקה בשיווקי משקלפריקת האונייה היא תהליך מורכב הטומן בחובו גם סכנות.  משקלו הרב של הפחם, משפיע על יציבותה ולכן אם מחסן שלם ירוקן עד תומו, עלולה האונייה לאבד איזון ואף לטבוע. זו הסיבה לכך שתהליך הפריקה מתבצע בצורה מאוזנת והדרגתית בין המחסנים ותוך שיתוף פעולה מלא בין הימאים והמנופאים.

אוניית צובר מאבדת ממשקל ההדחק (Displacement) לאחר פריקתה ועולה מספר מטרים ביחס לגובה פני הים.

לחשוב בגדולכשאתם מדמיינים לעצמכם את תהליך הפריקה, כדאי שתעשו את זה בגדול. על כל אוניית צובר יש בין 7 ל- 9 ספנות (מחסני ענק) בגובה של כ-  18 מטר אורך כל אחת ותכולתן נעה בין 18,000 ל- 20,000 טון פחם.

 כל 2 כפות כאלה, ששמן המקצועי הוא יעה חופניים (או GRAB), חופנות כ- 22 טון פחם בכל סיבוב. הכפות כל כך גדולות, שגם כשהן מניפות לאוויר טרקטור הן נראות  גדולות ממנו.

זמן פריקהכאשר 3 מנופי פריקה עובדים בו זמנית, יחלפו כ- 4-5 ימים עד לסיום פריקתה של אוניית צובר גדולה מאוד וכיומיים שלושה כאשר מדובר באונייה קטנה יותר.

3 עגורני פריקה בפעולה

3 עגורני פריקה בפעולה

 רק על מנת לסבר את האוזן ולקבל אומדנים הקרובים למציאות, כדאי שתעשו את החשבון הבא: אם באוניית צובר יש כ- 150,000 טון פחם, ובכל חופן שנלקח מהספנה יש 22 טון, ידרשו כ- 454 פעולות של כפות החופניים מדי יום, על מנת לפרוק את האונייה ב- 5 ימים.

על מנת שקצב האספקה יהיה תואם לרמת הצריכה הנדרשת, מתבצע תהליך הפריקה מסביב לשעון במהלך ימות השבוע.  לעיתים, נמשכת עבודת הפריקה גם בשעות הלילה בשל אילוצים הנובעים מלוחות הזמנים  שנקבעו לאוניות מראש.

פחם – כשהמיתוסים נפגשים עם העובדות

ראשית, כדאי לתקן טעות רווחת. פחם קיטור הוא לא אותם גבישים שחורים שאנו קונים ברשתות השיווק לקראת יום העצמאות או ל"ג בעומר. מקורו של הפחם המיועד לתהליך הייצור של חשמל ומיובא ארצה על ידי חברת הפחם הישראלית,  הוא במכרות גדולים ברחבי העולם. פחם זה אוצר בחובו אנרגיה רבה המתפרקת ומשחררת חום רב  המניע את תהליך הפקת החשמל.

יש עשן בלי אש

מיתוס נוסף שצריך וכדאי להפריך כאשר עוסקים בפחם קיטור, נוגע לחשיבה העממית שפחם נדלק מאש. זוהי טעות רווחת. מי שמתהלך במכרות הפחם, ואפילו לצד ערימות הפחם המגיעות לתחומה של חברת החשמל, יכול לצפות מדי פעם בעשן דקיק מיתמר ועולה מתוך הערימה. לא. במקרה כזה, אין חשש של ממש להתלקחות שריפה. אין צורך למהר ולהזהיר את אנשי הביטחון וגם לא להזעיק את מכבי האש. מדובר בהתחמצנות מקומית של פחם. טיפול נכון של דחיסת הערימה ע"י טרקטור יביא לדעיכת האש ולכיבוי השריפה בקלות יחסית.

המילה פחם מופיעה 3 פעמים בתנ"ך ורק פעמיים בהקשר של שריפה.

פחמן אוהב חמצן?

תהליך הבעירה של הפחם הוא תהליך כימי מיסודו ומבוסס על התחמצנות של החומר. נוכחות של חמצן היא זו שגורמת לפחם להתחמם ועלולה להציתו ולגרום לשריפה.  דחיסת ערימות הפחם ומניעת איוורור היא הדרך הפשוטה והיעילה ביותר למניעת התחמצנות הפחם והתלקחות של שריפות.

כאשר פורצת שריפה מקומית בערימת פחם, היא אינה מטופלת במים, אלו עלולים להגביר את תהליך החמצון בגלל הרכבם (H2O), הכולל בתוכו אטומי חמצן.

שחור כמו פחם

אז לידיעתכם: פחם הוא לא בהכרח שחור. בחלק ניכר מהמקרים מדובר בגבישים בצבע חום. חומר היסוד שממנו נוצר הפחם ושעל שמו הוא קרוי, פחמן, נושא לעיתים את הגוון הירקרק המוכר לנו כאבני יהלום.

 

 

לאן נעלמו כורי הפחם?

העולם המודרני הביא להיעלמותם הכמעט מוחלטת של כורי הפחם במתכונתם המסורתית, המוכרת לנו בעיקר מסרטי הקולנוע. תהליך הכרייה עבר תיעוש ומיכון, וכיום, כמעט ולא ניתן למצוא מכרות פחם שבהם מתבצעת כרייה ידנית.

פסלו של הכורה - מתוך מוזיאון סבלבארד, הקוטב הצפוני

פסלו של הכורה – מתוך מוזיאון סבלבארד, הקוטב הצפוני

כיצד מתבצעת הכרייה בימינו?

ישנן מספר שיטות כרייה כאשר המשותף לכולן הוא מעבר לשימוש במכונות ושימוש מינימלי בכוח אדם על מנת שלא לסכן חיי אדם.

מרבצי פחם נמצאים בטבע בשכבות המכונות SIM, כאשר עובי השכבות שונה ממקום למקום. קיימות שכבות פחם בעובי של עשרות ס"מ, אשר אין כדאיות כלכלית לכרותן, ולעומת זאת ישנם מקומות בהם שכבת הפחם היא בעובי של מספר מטרים. במקרה כזה, המרבץ עשוי להפוך למכרה פעיל.

כריית הפחם מתבצעת במכרות תת קרקעיים או במכרות פתוחים. ברוב המכרות כורים פחם ממספר שכבות, כאשר כל שכבה נמצאת בעומק אחר, באותו מכרה.

כרייה במכרה תת-קרקעי

בדרך כלל, כרייה תת קרקעית מבוצעת בשכבות פחם המצויות בעומק של עשרות מטרים מתחת לפני הקרקע ולעיתים אף בעומק של מאות מטרים.

הכרייה מבוצעת מתחת לפני הקרקע במנהרות חפורות והפחם המופק משונע במנהרה ארוכה ותלולה אל מחוץ למכרה.

פחם המיועד למנגל /ברביקיו הוא לא הפחם האנרגטי שממנו מפיקים חשמל.

שיטות הכריה התת-קרקעיות הנפוצות הן:

Continuance Mining – כרייה מתמשכת המבוצעת באמצעות גלגל שיניים החופר בתוך הפחם ועושה דרכו קדימה תוך כדי יצירת מנהרה ארוכה, איסוף הפחם המגורד והסעתו באמצעות מסוע אל מחוץ למכרה.

בשיטה זאת מופעלות כיום מכונות אשר ביכולתן לכרות כמות של כ- 5 טון פחם לדקה (יותר מקצב הכרייה היומי של כורה פחם בעבר). המכונות מבצעות הן את הכרייה עצמה והן את האיסוף וההובלה של הפחם אל מחוץ למכרה.

Long Wall Mining – כרייה מתמשכת המבוצעת על ידי חיתוך שכבת הפחם באמצעות "סכין" עגולה וגדולה החותכת בשכבת הפחם כעין פרוסות והפחם עושה דרכו אל מחוץ למכרה באמצעות מסוע.

כרייה במכרה פתוח

במקום בו שכבת הפחם אינה עמוקה (בדרך כלל עד 20 מטר מתחת לפני הקרקע) משתמשים בפיצוצים ובכלים מכניים כבדים להסרת שכבת ה"טפל" שמעל שכבת הפחם. הסרת הטפל מתבצעת בחתכים או רצועות ארוכות. בתחילת התהליך קודחים חורים וממלאים בהם חומרי נפץ. לאחר הפיצוץ, מועמס הטפל באמצעות ציוד מכני גדול כגון dragline, מחפר ומשאיות (truck and shovel), או מחפר בעל גלגלי שיניים ומסועים ונשמר מחוץ לאזור הכרייה המתוכנן.

כרייה במכרה פתוח

כרייה במכרה פתוח

מהטפל לעיקר

הסרת הטפל מתבצעת עד לחשיפת שכבת הפחם (coal seam) ורק אז מגיעים לדבר האמיתי. ניתן לקדוח ולפוצץ את שכבת הפחם (אם היא קשה מדי) או לכרות אותה בעזרת ציוד מכני גדול כגון dragline, מחפר ומשאיות (truck and shovel). הפחם מועבר באמצעות משאיות או מסועים למתקן שטיפה והכנה. כאשר מסתיימת הכרייה ברצועה החפורה, מתבצעת חפירה ברצועה הסמוכה לה והטפל של הרצועה החדשה משמש לכיסוי הרצועה הראשונה.

שיטה זו מתאימה למרבצי פחם באזורים מישוריים.

מספרים מספרים


רק חברה אחת עוסקת ברכש וייבוא של פחם אנרגטי לישראל – החברה הלאומית לאספקת פחם.


בישראל פועלות כיום בסה”כ 2 תחנות כוח המופעלות באמצעות פחם: אורות רבין בחדרה ורוטנברג באשקלון.



פחם מובל לישראל באניות צובר ענקיות שאורך סיפונן
הינו כ-3 מגרשי כדורגל ויותר (310-290 מ' אורך)



4 סוגי פחם אנרגטי: אנתרציט, ליגניט, ביטומני ותת-ביטומני משמשים לצרכים שונים בהתאם לרמת האיכות של כל אחד מהם.



5 יצואניות הפחם המובילות בעולם הן: אינדונזיה, אוסטרליה, קולומביה, רוסיה ודרום אפריקה.



רשימה של כ-14 פרמטרים מגדירה את סוג ואיכות הפחם המותרים לשימוש בישראל.





חברת הפחם הישראלית נחשבת לאחד הקניינים הגדולים בזירה הבינלאומית.

30 עובדי חברת הפחם מנהלים מחזור כספי ממוצע של כ- מיליארד דולר בשנה.

פחם – עובדות בסיסיות

פחם הוא חומר מוצק טבעי הנחשב לאחד המקורות העיקריים בעולם לייצור חשמל ופלדה. הפחם הוא תוצר של הצטברות שכבות צמחים, סלעים ואדמת סחף, ששקעו זו על גבי זו במשך מיליוני שנים. לחץ משקלן העצום של השכבות שנערמו זו על גב זו שחרר חום שגרם לתהליך של התאבנות ולאחר מכן של התפחמות. הפוטנציאל האנרגטי של הפחם מחושב בערכים קלוריים על פי כמות האנרגיה המשתחררת בעת שריפתו.

פחם אנרגטי

פחם אנרגטי

כמה פחמן יש בפחם?הפחם מורכב מ- 3 סוגי חומרים: מינרלים, גזים ונדיפים ומים. איכותו של הפחם נגזרת מאחוז הפחמן המרכיב אותו. ככל ששכבת הפחם קדומה יותר וממוקמת עמוק יותר בנבכי האדמה – כך איכותה גבוהה יותר ואחוז הפחמן בה גבוה יותר.

הפחם מחולק לארבעה סוגים על פי שיעורי הפחמן המרכיבים אותם:

  • ליגניט – מכיל 60%-46% פחמן, ומשמש בעיקר לייצור חשמל במדינות שבהן הוא מופק. מסחר בינלאומי ימי לא מתקיים בפחם מסוג ליגניט בשל ערכו הקלורי הנמוך.
  •  פחם תת-ביטומני – מכיל 69%-60% פחמן ומשמש בעיקר לייצור חשמל.
  • פחם ביטומני – מכיל 89%-69% פחמן ומשמש בעיקר לייצור חשמל וכחומר גלם בתהליך ייצור פלדה.
  • פחם אנתרציט – מכיל 98%-86% פחמן ומשמש בעיקר להסקה ביתית ברוסיה, בטורקיה ובמדינות נוספות. כמו כן, לעיתים משמש פחם מסוג אנתרציט להפקת אנרגיה במפעלים תעשייתיים ובתהליכי ייצור פלדה.
  • בארץ הפחם המשמש לייצור חשמל הינו פחם ביטומני.

בתנאי לחץ וחום גבוה לאורך זמן, יהפוך  גרפיט (סוג מסויים של פחם) ליהלום.

מה מדליק את הפחם?

פחם לא נדלק מאש אלא מתהליך כימי של התחמצנות. משבי רוח וזרמי אוויר מציתים אותו ובתהליך השריפה משתחררים הגזים הנדיפים מתוכו: חמצן וחנקן. ההזרמה הנוספת של החמצן לתהליך הבעירה מלבה את האש והחום.

כיבוי שריפה של פחם לא מתבצע עם מים, בשל נוכחות חמצן בתוך המים והחשש מהגברת הבעירה. כדי למנוע שריפות בערימות פחם דוחסים אותן באופן שמונע היווצרות של כיסי חמצן ויצירת אינטרקציה עם משבי אוויר.

שימושי פחם – לא רק לצורכי הפקת אנרגיה

פחם אינו משמש רק לצורכי הפקת אנרגיה. יש לו שימושים רבים נוספים. בתעשייה הכימית, הפחם הוא חומר גלם חשוב, הן כמקור לפחמן טהור המהווה בסיס לסינתזה של חומרים רבים, והן כמקור לכימיקלים אורגניים אחרים המצויים בו.

בתעשייה המטלורגית, משמש  ה –  Coking Coal המופק מפחם ליצירת ברזל טהור והפיכתו לפלדה. בנוסף משמש הפחם חומר גלם בתעשיית התרופות, הצבעים וקוטלי מזיקים.

גרברה על מצע אפר פחם

גרברה על מצע אפר פחם

פחם הניע את המהפיכה התעשייתית.